מנהלת שיווק אמרה לי משפט שנשאר לי: אני לא צריכה שהוא יכתוב במקומי, אני צריכה שהוא יעזור לי להתחיל. וזה בדיוק הפער. התהליך מקמפיין בריף לתוכן עם קופיילוט עובד מצוין כשמבקשים ממנו שלד, ונשבר כשמבקשים ממנו נוסח סופי. אז הנה התהליך המלא, ארבעה שלבים, כולל הנקודה שבה אתם חייבים להיכנס.
מקמפיין בריף לתוכן עם קופיילוט: למה סדר השלבים חשוב
רוב האנשים מדביקים בריף ומבקשים פוסטים. מקבלים חמישה טקסטים שנשמעים אותו דבר, ומסיקים שהכלי לא טוב.
מה שקרה בפועל הוא שדילגו על שני שלבים. הכלי לא ידע מה המסר המרכזי, ולא הכיר את שפת המותג, אז הוא המציא שניהם.
ארבעת השלבים למטה מסודרים כך שכל שלב מצמצם את מרחב הניחוש של השלב הבא.
שלב 1: לפרק את הבריף
לפני שמייצרים משהו, מוודאים שהבריף עצמו ברור. וזה שלב שחושף בעיות.
הפרומפט: קרא את הבריף המצורף וסכם אותו בחמש שורות: קהל, בעיה, מסר מרכזי, הוכחה, וקריאה לפעולה. אחרי זה תגיד לי מה חסר בבריף כדי לכתוב ממנו תוכן, ומה בו סותר את עצמו.
החלק השני הוא הסיבה שאני מתחיל כאן. בריפים רבים שאני רואה לא מגדירים הוכחה, ואז כל התוכן שנוצר מהם הוא הבטחה בלי בסיס.
שלב 2: לתת לו את שפת המותג
זה השלב שרוב האנשים מדלגים עליו, וזה השלב שקובע אם התוצאה תישמע כמוכם או כמו כל אחד אחר.
הדרך הנכונה היא לא להסביר את הטון, אלא להראות אותו. שתי דוגמאות לטקסטים שאהבתם שוות יותר מפסקה שמתארת סגנון.
אם אתם עושים את זה יותר מפעם אחת, שווה לרכז את זה בנוטבוק קבוע במקום לצרף בכל פעם. פירטתי במדריך על Copilot Notebooks.
שלב 3: שלד לכל ערוץ
ועכשיו מייצרים, אבל שלד ולא נוסח.
הפרומפט: על בסיס הבריף והדוגמאות, תבנה שלד תוכן לערוצים הבאים (רשימה). לכל ערוץ: מסר מרכזי, זווית, נקודת פתיחה, וקריאה לפעולה. בנקודות, לא בפסקאות. אל תכתוב נוסח סופי. אל תשתמש במונחים שלא מופיעים בבריף או בדוגמאות.
ההנחיה האחרונה היא זו שמונעת את מילון הקלישאות שכולם מזהים. בלעדיה תקבלו פתרון חדשני ועולם משתנה.
שלב 4: אתם כותבים, הוא עורך
וזו הנקודה שבה אתם חייבים להיכנס.
קחו את השלד, כתבו טיוטה גסה בעברית שלכם, ורק אז תחזירו לו: זו טיוטה שכתבתי. תחדד אותה בלי לשנות את הקול שלי. משפטים קצרים, בלי מילים גבוהות, ותסמן לי איפה הטיעון חלש.
ההבדל בין הפלט הזה לבין טקסט שנכתב מאפס הוא ניכר. הראשון נשמע כמוכם, השני נשמע כמו כולם.
הסיבה היא לא סוד: העברית של הכלי חלשה יחסית בכתיבה שיווקית ובניואנס, והוא נוטה לרשמיות יתר. הרחבתי במדריך על קופיילוט בעברית.
הבדיקה שסוגרת את התהליך
לפני שמשחררים, שאלה אחת אליו: תעבור על מה שכתבנו ותגיד לי איפה הבטחנו משהו שאין לו הוכחה בבריף.
זו בדיקה של שלושים שניות שתופסת בדיוק את מה שגורם לתוכן שיווקי להיראות חלול. והיא גם רלוונטית משפטית בתחומים מפוקחים.
מה שהתהליך הזה לא פותר
הוא לא מייצר רעיון גדול. הוא מארגן, מנסח ובודק.
הרעיון, הזווית המפתיעה והבחירה במה לוותר עדיין באים מכם. מי שמצפה שהכלי יביא את הקרייטיב יתאכזב, ומי שמשתמש בו כדי לפנות זמן לקרייטיב מרוויח פעמיים…
וזו, לדעתי, ההבחנה הכי חשובה בעבודה עם AI במחלקת שיווק.
איך מודדים שזה עובד
לא לפי כמה תוכן יצא, אלא לפי כמה זמן עבר מבריף לטיוטה ראשונה שאפשר לדון עליה.
בצוותים שאני מלווה, השבוע שלוקח בדרך כלל מבריף לטיוטה מתקצר לרוב ליום או יומיים. שאר הזמן חוזר לחשיבה ולעריכה, שזה בדיוק לאן שהוא צריך ללכת.
סייג
איכות הפלט תלויה במודל שרץ מאחורי הקלעים, בהגדרות הארגון ובחומר שנתתם לו. מה שכתוב כאן נכון לאוגוסט 2026 ומתייחס ל-Microsoft 365 Copilot.
מה עושים עם המידע הזה השבוע
אם אתם כותבים תוכן: תריצו את שלב 1 על הבריף האחרון שקיבלתם. הרשימה של מה חסר וסותר תפתיע אתכם, וגם תחסוך סבב תיקונים.
אם אתם מנהלי שיווק: תבנו נוטבוק מותג אחד עם מסמך המסרים ושתי דוגמאות טקסט. זו ההשקעה הכי גבוהה בהחזר במחלקה.
אם אתם רוצים שהצוות יעבוד ככה: זה תהליך שנלמד בשעתיים, וזה בדיוק סוג הדבר שאני בונה בסדנת קופיילוט ממוקדת שיווק. התמונה הרחבה של המחלקה נמצאת במדריך על קופיילוט לשיווק, והתמונה הכללית במדריך Copilot המלא.
שאלות נפוצות
איך עוברים מקמפיין בריף לתוכן עם קופיילוט?
בארבעה שלבים: פירוק הבריף וזיהוי מה חסר בו, מתן דוגמאות לשפת המותג, בניית שלד בנקודות לכל ערוץ, וכתיבת הטיוטה על ידכם עם חידוד שלו.
למה התוכן שיצא לי נשמע גנרי?
בדרך כלל כי דילגתם על שלב שפת המותג ועל בקשת שלד, וביקשתם ישר נוסח סופי. בלי דוגמאות ובלי מסר מוגדר הוא ממציא את שניהם.
מה עדיף, לתאר את הטון או להראות דוגמאות?
להראות. שתי דוגמאות לטקסטים שאהבתם משפיעות יותר מכל תיאור סגנון.
למה לבקש שלד ולא נוסח?
כי כתיבה שיווקית בעברית היא החולשה היחסית שלו. שלד מוציא אותו מאזור החולשה ומשאיר לכם את המילים הסופיות.
מה הבדיקה שכדאי לעשות לפני פרסום?
לשאול אותו איפה הבטחנו משהו שאין לו הוכחה בבריף. זו בדיקה קצרה שתופסת בדיוק את מה שגורם לתוכן להיראות חלול.
הוא יכול להביא את הרעיון היצירתי?
לא. הוא מארגן, מנסח ובודק. הרעיון, הזווית והבחירה במה לוותר נשארים אצלכם.
איך מודדים אם התהליך עובד?
לפי הזמן שעובר מבריף לטיוטה ראשונה שאפשר לדון עליה, ולא לפי כמות התוכן שיצא.
שווה לבנות נוטבוק קבוע לשיווק?
מאוד. נוטבוק שמחזיק את מסמך המסרים, טון הדיבור ודוגמאות טקסט משפר כל בקשה של כל אחד בצוות, בלי להסביר מחדש בכל פעם.
על הכותב
אייל מרקוס הוא מומחה בינה מלאכותית, יועץ בינה מלאכותית, מרצה ומנחה סדנאות על בינה מלאכותית. עוסק ב-AI מתחילת 2022, כמעט שנה לפני שיצא ChatGPT. מפעיל את הניוזלטר "Don't Panic" יותר מ-3 שנים ואת הפודקאסט "Hands On AI", ומייעץ להטמעת AI ביותר מ-120 ארגונים בינוניים עד ענקיים (נכון לאמצע 2026), כולל כללית, סלברייט, אמדוקס, כתר פלסטיק, סאפיינס והג'וינט. מי שמחפש מישהו שלא עושה פאדיחות, יודע לעבוד עם צוותים שונים לרוחב הארגון, ובעיקר אוהב לעבוד עם מנהלים שמחפשים תוצאות אמיתיות, מוזמן לפנות אליו.
