6.9.2026 | מאת אייל מרקוס
מיקרוסופט עדכנה בימים האחרונים את המסמך הרשמי לאדמינים על הזיכרון של קופיילוט, ובמקביל רשמה ברודמאפ יכולת חדשה שאמורה להגיע בספטמבר: retention לזיכרון הזה (retention היא מדיניות שקובעת כמה זמן שומרים תוכן ומתי מוחקים אותו). קראתי את המסמך, ויש בו כמה דברים שכדאי לדעת עוד לפני שהיכולת החדשה נוחתת.
נתחיל מהבסיס. לקופיילוט יש זיכרון. הוא שומר דברים שביקשתם ממנו לזכור, והוא גם מסיק דברים בעצמו מתוך הצ'אטים שלכם: איך אתם אוהבים לקבל תשובות, על איזה פרויקט אתם עובדים, מה חוזר אצלכם. זה נקרא Copilot Memory, וההגדרה שמפעילה אותו נקראת Enhanced personalization. היא דלוקה כברירת מחדל, ומיקרוסופט כותבת את זה בלשון שקשה לפספס: לא צריך לעשות שום דבר כדי להדליק את הזיכרון, רק כדי לכבות אותו.
ולמי שחושב שזה לא נוגע אליו כי אין לו רישיונות קופיילוט, שורה אחת במסמך אומרת אחרת. הזיכרון זמין למשתמשי Copilot Chat גם בלי רישיון.
הזיכרון הזה לא יושב באיזה מאגר נפרד אצל מיקרוסופט. הוא יושב בתיקייה מוסתרת בתיבת המייל של העובד עצמו, ולכן הוא מקבל את אותה הצפנה ואת אותם כללי אבטחה כמו שאר התיבה.
ושלושה דברים במסמך תפסו לי את העין.
הראשון: מדיניות המחיקה שהגדרתם בארגון לא חלה על הזיכרון. אם קבעתם ב-Purview שצ'אטים של קופיילוט נמחקים אחרי שלושה חודשים, הזיכרונות לא נמחקים איתם. מיקרוסופט כותבת במפורש שאין היום שום הגדרה אדמיניסטרטיבית שאוכפת כללי שמירה או מחיקה על הזיכרון.
השני: מחיקת השיחה לא מוחקת את מה שקופיילוט למד ממנה. זיכרון שמור נשאר עד שהעובד נכנס להגדרות ומוחק אותו בעצמו, ורוב העובדים לא יודעים שהמסך הזה בכלל קיים.
השלישי: אדמין כן יכול לחפש ולייצא את הזיכרונות של עובדים דרך eDiscovery ב-Purview (הכלי שמחפש בכל תוכן הארגון לצורך חקירה או תביעה). אבל הפעולות על הזיכרון עצמו, מה נכנס אליו ומה נמחק ממנו, לא מייצרות שום רשומה ביומן הביקורת. אפשר לקרוא מה יש שם, ואי אפשר לדעת איך זה הגיע לשם.
ועוד פרט קטן שכדאי להכיר: צ'אט זמני (Temporary Chat) באמת לא נכנס לזיכרון, אבל הוא כן נשמר ואדמין יכול להגיע אליו ב-Purview בדיוק כמו לכל שיחה אחרת. "זמני" פה אומר שקופיילוט לא לומד מזה, לא שזה נעלם.
הערה לפני שממשיכים: הזיכרון והפרסונליזציה עדיין מוגדרים אצל מיקרוסופט כ-preview, בתוך תוכנית Frontier, אז ההגדרות עוד יכולות לזוז.
ומה בפועל עושים עם זה?
קודם כל תבדקו את Enhanced personalization בטננט שלכם. זו ההגדרה שמדליקה ומכבה את הזיכרון, והיא דלוקה עכשיו. אפשר לכבות אותה לכל הארגון או למשתמשים מסוימים דרך Microsoft Graph. מה שאי אפשר זה להגביל אילו סוגי מידע ייכנסו לזיכרון. על זה אין שליטה בכלל, וזה בעיני החלק הכי חשוב בהחלטה.
אחר כך תראו לעובדים איפה מוחקים זיכרון (Settings ואז Personalization). זה נשמע טריוויאלי, אבל אנשים כותבים לצ'אט דברים שלא היו כותבים במייל, בדיוק כי הם מניחים שזה נעלם עם השיחה.
ואם יש עליכם דרישות של שימור או מחיקת מידע, תסמנו את ספטמבר. היכולת החדשה ב-Purview נועדה לשמור גם גרסאות ישנות של פריטי הזיכרון, כדי שאפשר יהיה לחזור ולראות מה קופיילוט זכר על מישהו בנקודת זמן מסוימת. שימו לב לכיוון שלה: היא מוסיפה שמירה, לא מחיקה.
למי זה רלוונטי אצלכם
לאחראי מערכות המידע והאבטחה, כי זו הגדרה דלוקה שאף אחד לא בחר להדליק, עם מידע על עובדים שיושב בתיבות המייל ולא נכלל בשום מדיניות מחיקה קיימת. לצוות המשפטי, כי אם מגיעה בקשה למחוק מידע על עובד, הזיכרון הוא מקום שצריך לזכור אותו. ולמי שאחראי על ההטמעה, כי ברגע שעובד מבין שקופיילוט מכיר אותו, השאלה הראשונה שלו היא מה בדיוק הוא יודע עליו. עדיף שתהיה לכם תשובה מוכנה.
מה שמטריד אותי כאן זה לא הזיכרון. זיכרון זה דבר טוב, וקופיילוט באמת עובד יותר טוב כשהוא מכיר אתכם. מה שמטריד אותי זה שנוצר כאן מידע על אנשים, אוטומטית, בלי מדיניות ובלי תיעוד, בהגדרה שאף אחד בארגון לא הדליק במודע. תבדקו את זה השבוע. זה לוקח חמש דקות.
מקורות: המסמך הרשמי של מיקרוסופט לניהול הזיכרון והפרסונליזציה בקופיילוט, ההסבר הרשמי של מיקרוסופט על retention לקופיילוט ולכלי AI והודעת ה-Message Center על retention לזיכרון קופיילוט (רודמאפ 569612).
רוצים את החדשות האלה פעם בשבוע במייל, עם ההקשר המלא? הניוזלטר השבועי Don't Panic.
