קלוד כבר לא רק עונה. אנתרופיק נותנת לו לעבוד בתוך תוכנות ודפדפנים

אנתרופיק הודיעה אתמול ש-Computer use, Skills API ו-Files API זמינים כעת באופן כללי ב-Claude Platform. היא גם הוסיפה כלי חדש בשם Browser use, שמאפשר לסוכן להבין את מבנה העמוד ולפעול על שדה או כפתור מסוים, ולא להסתמך רק על מיקום של פיקסלים במסך.

במילים פשוטות: קלוד לא רק כותב תשובה על תהליך. הוא יכול להתחיל לבצע את התהליך.

ארבעה חלקים שמתחברים לסוכן אחד

לפי ההודעה הרשמית של אנתרופיק, Computer use מאפשר לסוכן לראות תוכנה דרך צילומי מסך, ללחוץ, להקליד ולגלול. בגרסה החדשה הוא יכול לבצע כמה פעולות בכל תור, במקום פעולה אחת בכל קריאה למודל. זה אמור לקצר תהליכים שכוללים הרבה צעדים קטנים.

Browser use מוסיף הבנה של מבנה עמודי אינטרנט. אם הסוכן צריך למלא טופס, הוא יכול לזהות את השדה עצמו ולא רק לנחש איפה הוא נמצא על המסך. זה שינוי קטן בשם. לפי אנתרופיק, ההבנה המבנית אמורה לשפר את האמינות לעומת הסתמכות על פיקסלים בלבד, וזה חשוב מאוד כשמפעילים תהליך עסקי אמיתי.

Skills API מאפשר לארגון לארוז ידע מקצועי כתיקייה של הוראות, סקריפטים ותבניות, לנהל לה גרסאות ולחבר אותה לבקשות. Files API מאפשר להעלות מסמך פעם אחת, להפנות אליו אחר כך באמצעות מזהה ולהוריד קבצים שהסוכן יצר. אנתרופיק מציינת גם תפוגה אוטומטית לקבצים, מגבלות קצב גבוהות פי חמישה וטרה-בייט אחד של אחסון לכל ארגון.

התמונה שמתקבלת ברורה: קובץ נכנס, Skill מגדיר איך הארגון עובד, הסוכן פועל במערכת או באתר, ובסוף נשמר תוצר חדש.

המספרים המרשימים מגיעים מלקוח, לא מבדיקה עצמאית

אנתרופיק מביאה בפרסום עדות של לקוח מעולמות הבריאות והביטוח. לפי העדות, תהליך התביעות הארוך ביותר התקצר מ-32 דקות ל-13 דקות, העלות למשימה ירדה בכ-30 אחוז ושיעור ההשלמה הגיע ל-100 אחוז, בלי שינוי בפרומפטים.

אלה מספרים מרשימים, אבל חשוב לקרוא אותם נכון. זו עדות לקוח שנבחרה ופורסמה על ידי אנתרופיק. לא מחקר חיצוני, ולא הבטחה שכל תהליך בכל ארגון יקבל תוצאה דומה.

למה זה חשוב לארגונים

עד עכשיו ארגונים יכלו להשתמש ב-AI בעיקר כדי לכתוב, לנתח ולהציע. החיבור בין שימוש במחשב, דפדפן, ידע ארגוני וקבצים מקרב אותנו לאוטומציה של תהליך מקצה לקצה, גם במערכות ישנות שאין להן API נוח.

ופה בדיוק מתחילה גם הסכנה. כשהמודל רק מציע טקסט, עובד יכול לעצור ולבדוק. כשהוא לוחץ על Submit, מעדכן רשומה או שולח מסמך, טעות קטנה כבר הופכת לפעולה אמיתית.

המסקנה שלי היא לא שצריך לעצור. להפך. כדאי להתחיל עם מיפוי וליווי להטמעת AI בארגון, אבל לבחור תהליך מוגדר, עם הרשאות מצומצמות, תיעוד, נקודות אישור ואדם שנשאר אחראי לתוצאה.

מה אני ממליץ לעשות עכשיו

אני ממליץ לארגון להתחיל בפיילוט אחד שיש בו הרבה עבודה ידנית, אבל נזק מוגבל אם משהו משתבש. למשל איסוף מידע, הכנת טיוטת מסמך או הזנת נתונים לסביבת בדיקה.

לפני שמתחילים, תגדירו חמש נקודות: אילו מערכות הסוכן רשאי לפתוח, לאילו קבצים הוא נחשף, מה הוא רשאי לבצע לבד, איזו פעולה מחייבת אישור אנושי ואיך בודקים את התוצאה. רק אחרי שהפיילוט יציב, מרחיבים הרשאות ותהליכים.

אל תתחילו מהתהליך הכי נוצץ. תתחילו מהתהליך שהצוות מכיר מספיק טוב כדי לזהות מיד כשהסוכן טועה.

אם אתם רוצים למפות תהליך ארגוני ראשון שמתאים לסוכן AI, או לבנות הכשרה מעשית לצוותי פיתוח, אפשר לקבוע איתי שיחה קצרה ולבחון יחד איפה להתחיל בלי להפוך את הארגון למעבדת ניסויים.