8.9.2026 | מאת אייל מרקוס
אנתרופיק הודיעה ב-2 בספטמבר על שינוי שנקרא Enterprise Frontier Safeguards, ובתכל'ס הוא אומר דבר אחד: הלוגים של השימוש של הארגון שלכם בקלוד כבר לא יישבו אצל אנתרופיק. הם יישבו בחשבון הענן שלכם, ב-S3 או ב-Azure Blob או ב-Google Cloud Storage, עם מפתחות ההצפנה שלכם ומדיניות ההרשאות שלכם.
וכדי להבין למה זה מעניין, צריך לדעת מה היה קודם.
ביוני, יחד עם ההשקה של Fable 5, אנתרופיק הכניסה מדיניות retention של 30 יום (retention היא הכלל שקובע כמה זמן שומרים תוכן לפני שמוחקים אותו). היא הסבירה שזה לא בשביל אימון המודל אלא בשביל אבטחה: מתקפות מתוחכמות נפרסות על פני הרבה שיחות והרבה חשבונות, וכדי לזהות אותן צריך לראות חלון זמן ולא רגע בודד.
הלקוחות בענפים מפוקחים אמרו לא. גופים פיננסיים הסבירו שהמדיניות הזאת מחייבת אותם להודיע ללקוחות, לפתוח מחדש חוזים, והיא מתנגשת בכללים הפנימיים שלהם לגבי מי מחזיק את המידע שלהם. ה-CISO של וולס פארגו ניסח את זה בדיוק: הם רוצים להישאר עם המידע בידיים שלהם, ושאנתרופיק תפעיל את הזיהוי.
וזה מה שקרה. הניטור נשאר, והוא עדיין רץ על חלונות תעבורה מתגלגלים ומחפש דברים כמו ניסיונות גניבת הרשאות. אבל אף אדם באנתרופיק לא צריך לעבור על המידע. הניטור אוטומטי, וההתראות נוחתות אצלכם, אצל הצוות שלכם, שיחליט מה לעשות איתן.
המחיר: אנתרופיק לא גובה על זה כלום. אתם משלמים לספק הענן שלכם על האחסון והתעבורה, כמו על כל דלי אחר.
ושתי הסתייגויות שכדאי להכיר לפני שמתלהבים. אנתרופיק לא מפרסמת כמה זמן חלון הניטור האוטומטי, וזה בדיוק הנתון שמאפשר להעריך אם תוקף יכול לפזר פעילות מתחתיו. והעיצוב של השינוי נולד מקבוצה של לקוחות גדולים שהתלוננו, לא מסקר שוק. זה לא פוסל אותו, אבל זה אומר שהוא נבנה סביב מה שהגופים הגדולים ביקשו.
הגלגול מתחיל בהדרגה בסתיו הקרוב. לקוחות שעומדים בתנאים מקבלים בינתיים zero data retention (כלומר אנתרופיק לא שומרת כלום) על Fable 5 ו-Fable 5.1 בתקופת המעבר.
ומה בפועל עושים עם זה?
אם אתם שוקלים את קלוד בארגון ונתקעתם על סעיף שמירת המידע, זה השלב לחזור לשיחה הזאת. הטענה שעצרה הרבה תהליכים, "המידע שלנו יישב אצל ספק שלישי", כבר לא נכונה במסלול הזה.
ואם אתם כבר בפנים, יש כאן משהו שדורש הכנה ולא רק חתימה. דלי בענן שלכם עם לוגים של מה שהעובדים כתבו לקלוד הוא נכס חדש שמישהו צריך להיות אחראי עליו: מי ניגש אליו, כמה זמן שומרים, ומה קורה איתו כשמגיעה בקשה משפטית. זה עבר אליכם, אז זה גם באחריותכם.
ושווה להחליט מראש מי מקבל את ההתראות ומה הוא עושה איתן. התראה אוטומטית שנוחתת בתיבה שאף אחד לא קורא היא בדיוק כמו שלא לקבל אותה.
למי זה רלוונטי אצלכם
לארגונים בענפים מפוקחים, בנקים, ביטוח, בריאות וגופים ציבוריים, כי זו בדיוק הסיבה שהשינוי נולד. לאבטחת מידע ולמשפטית, כי מיקום המידע והבעלות על המפתחות הם בדרך כלל השאלה הראשונה בכל הערכת ספק. ולמי שמנהל את סל כלי ה-AI בארגון, כי זה מזיז את קלוד ממקום אחד בטבלת ההשוואה למקום אחר.
ומה שתפס לי את העין הוא הכיוון. בתחילת השבוע כתבתי כאן על הזיכרון של קופיילוט, שיושב בתיקייה מוסתרת בתיבת המייל של העובד ומדיניות המחיקה של הארגון לא נוגעת בו. כאן הספק עשה בדיוק את ההפך והוציא את המידע מהשרתים שלו אליכם. אותו שבוע, שתי תשובות הפוכות לאותה שאלה: איפה בעצם נשמר התיעוד של מה שהאנשים שלכם הקלידו. שווה שתדעו את התשובה לגבי כל כלי שאתם מפעילים, ולא רק לגבי זה שדיברו עליו השבוע.
מקורות: ההודעה הרשמית של אנתרופיק, הסיקור של Help Net Security והדיווח של CNBC על הלחץ מצד הלקוחות.
רוצים את החדשות האלה פעם בשבוע במייל, עם ההקשר המלא? הניוזלטר השבועי Don't Panic.
